כנזכר לעיל . וייצמן ידע כי כל עוד לא הוכרעה שאלת שיתוף הפעולה עם בריטניה, דעה חיובית של נשיא ההסתדרות הציונית על ההעפלה כמוה בניתוק היחסים עם ממשלת המנדט . ואולם היתה סיבה נוספת, שבעיניו היתה בעלת משמעות לא פחות מאשר שאלת השיתוף עם אנגליה, והיא גורלה של הסוכנות היהודית . ב 17 ביולי 1939 הגישו החברים הלאציונים של הנהלת הסוכנות בארצותהברית תזכיר לוייצמן בו קבלו על אי שיתוף חברי ההנהלה הלאציונים בסוכנות בהכרעות המדיניות החשובות וטענו, כי אילו שותפו בכל הדיונים וההחלטות ניתן היה למנוע חלק מן הקשיים בפניהם עומדת עתה הסוכנות היהודית ביחסיה עם בריטניה . בתזכיר פירטו מחברי המכתב את השגותיהם על הקו המדיני הנקוט עלידי הסוכנות היהודית, ובין 14 הדרישות שהציגו תבעו שהסוכנות היהודית לא תהיה מעורבת בעלייה הבלתי לגאלית בפעילות כלשהי . בסיכום מצהירים החברים הלאציונים בהנהלת הסוכנות, כי מנוי וגמור איתם להתנות את השתתפותם בסוכנות היהודית במילוי התביעות שהציגו בתזכיר . 2 וייצמן העדיף, איפוא, להביע את דעתו בפורום סגור יותר, ובפתיחת הקונגרס גזר על עצמו שתיקה בנושא זה . אכזבת שליחי ההעפלה היתה רבה . ...
אל הספר