"בךגוריון אינו מבין מה זה קולקטיב" במורד לפילוג ] . . . [ דיכאון ] . . . [ את ילדי הנגב החליטו לשכן במושבה הגרמנית ביפו . מאמץ גדול עשה הישוב גבעת השלושה . אין שם מקלט אחד . 600 ילדים שם, 400 של הגבעה" . 3 לימים טען בךאהרון שדבריו של טבנקין לא היו דברי היסוס, גם לא עקרון עיוור אלא דברי ביטחון בהצלחת המערכה; שטבנקין היה האחרון שיתאכזר לזקן ולילד; שיש להבין את דבריו כתגובה טיפוסית ל'רוח תש"ח החלוצית', לעתים בלתי הגיונית, שלא העלתה על הדעת אפשרות מפלה . מבחינה זו היה שוני רב בין ימי אלעלמיין ו'מחשבות מצדה' לבין ימי מלחמת העצמאות, שבה היה ברור לגרעין האקטיבי, המגן והתוקף, שהניצחון בטוח וקרוב . בימי מלחמת העצמאות הצטמצמה השפעת מזכירותהקיבוץ על ישובי הקיבוץ המאוחד גם בעניינים החיוניים ביותר . כיצד, אםכן, מוסיפים לשמור על ההמשכיות ? "הצעתי לערוך עכשיו ביקורים בקיבוצים, בישובים ובקרב הלוחמים"; הישוב נופל ברוחו : ריצה, הצלה של ילדים, הצלה של עצמם; הצגה מבוהלת של אסונות וסכנות; יחידה עזבה את צמח מפחד טנקים סוריים, ולמחרת הגיעה קבוצת לוחמים לקוניטרה והרסה שם את הטנקים; גם העתונות מבוהלת . מה...
אל הספר