פרק שבעהעשר עבודה שכירה מחברי המשק בחיפה, וזאת שאלה פרינציפיוניות שנית, שלילת יכולת לבנות ישוב גדול; שלישית, השלמה עם הגדרה בדבר מרכיב אנושי הולם ולאהולם למקום; והנימוק הרביעי : דאגה לרמתחיים אחת במקומות שונים, אי השלמה עם רמתחיים יציבה במקום אחד ורמתחיים לא יציבה במקום אחר; כך, ביחד, יונח יסוד לחברה יותר איתנה . 2 ואכן, צריך היה להגן על הפלוגה מפני המשק : אנשי המשק היו מלוכדים, ותיקים יותר, בעלי ניסיון התיישבותי, עשירים יותר ובעלי רמה תרבותית . אנשי הפלוגה, לעומת זאת, היו נאמנים, מתפרצים, מהפכנים, חלוצים שניתן לעשות איתם הכול, גם להוציא את המשק משלוותו המנומנמת ולהפוך אותו למרכז מתפתח בסערה כתביעת הזמן והחזון : "קלוסובה ! מה קשור עם השם הזה ? לא מפעל מסויים כיאם דמות אדם, אפשרות שנתגלתה לכל צעיר, לכל אדם פשוט בישראל : להיות פועל, להיות אחר . ] . . . [ השמועה שהנה אנשים פשוטים חוצבים באבן ויחד עם זה שרים ורוקדים וחיים בקומונה, ואינם יוצאים מן הכלל, וכל אחד יכול להיות ולחיות כמותם היה בזה משהו מן הכוח האגדי, המשנה את פני החיים . ] . . . [ אני ואתה יכולים להיות אחרים . ] . . . [...
אל הספר