פרק ארבעה-עשר: עין-חרוד של מטה ועין-חרוד של מעלה

פרק ארבעה­עשר ההתיישבות; עליה חלוצית מאסיבית עומדת בפתח והיא שתעזור לבסס את ההתיישבות; דבר זה ישכנע את מנהיגי הציונות כי הדרך הקיבוצית עדיפה גם בחוסנה הפנימי וגם ביכולתה הביצועית; העיקר, שאותו לא ניתן לשנות, הוא הרעיון : קיבוץ לא בחשבונות נוצר, לא בפוליטיקה; הרגשת שותפות הגורל היא המניע של הקיבוץ . 2 האופוזיציה המשקיסטית ) שהותירה אחריה בעין­חרוד כמה מדובריה הראשיים שהוסיפו להאמין בחיי קיבוץ, כמו לביא וסבוראי ( התגבשה סביב החלטה ללכת למושב . שישים חברים מעין­חרוד ומתל­יוסף עזבו, לאחר שהתברר להם כי בעין­ חרוד ובתל­יוסף לא יקומו מושבים . זו היתה חבורה חשובה של אנשים מרכזיים בענפי החקלאות­ופרישתם היתה לא רק מכה, אלא אף סכנה של ממש להמשך התפתחותה של עין­חרוד כישוב מוביל פתוח, גדול וגדל . ליבנשטיין, איש מרכזי במזכירות­הקיבוץ, נזעק לערב במצב את ההסתדרות ואת אחדות­העבודה : באסיפה כללית בעיךחרוד­הוא מעיד בינואר 1928 ­הציע דורסינסקי להוציא מהמשק את טבנקין, את אוסטרובסקי ואת כהנא; אם יש לאחדות­העבודה הכרה מוסרית כלשהי אין לה זכות לעבור על כך בשתיקה . 3 טבנקין סבר שאין לוחמים עם עזיבה מתוך חולשה ...  אל הספר