פרק שלושהעשר תיכננו כלכלה אחרת מזו הדוגלת בחילופיסחורות הנושאים רווח . הצדקתה, וגם ניצחונה של הדרך השיתופית הוולונטאריתעלפי הבנתם תוכח אם היא אמנם תותיר רווח גדול יותר מזה שניתן להפיק בשיטת השוק האנרכי . עלכן בנו חברות מניות, הקימו בנקים, ועקבו אחר עסקיהם ברישום חשבונאי קפיטליסטי מובהק, תוך התעלמות מן הסיטואציה ההיסטורית של ציבור העולה לבנות את ארצו ומגיע אליה בחוסרכול מצד אחד, ובתביעה מפורשת, מצד שני, בדבר חובתו של העם היהודי המאורגן לאפשר ליסוד העממיההמוני הזה את מעשה הבניין עלידי העמדתו של הון לאומי לרשות ארגוניו הסולידריים : "לא ייתכן בניין הארץ רק על ידי הון פרטי, שאיננו אלא רדיפה אחרי הבצע . הבורסה לא תגשים את הציונות . הציונות עדיין איננה עסק טוב . ] . . . [ מילווה לאומי לא במקום קרן תרומות, אלא בנוסף על קרן התרומות" . 2 אמנם כך הכריזו ראשי אחדותהעבודה, ואילו בפועל כבר ניתן היה לראות כי מגמתפניהם נשתנתה, כי הם הסתלקו מן הבלעדיות של פתרון סוציאליסטי קונסטרוקטיבי ונרתמו בעול ואריאנט, שנראה בעיניהם מציאותי יותר : אקטיביזם ציוני פסוודוסוציאליסטי הנושא פתרונות מעשיים מיי...
אל הספר