פרק שני: חיי חלוץ - מרחביה, כפר-אוריה, כנרת

פרק שני יפה היתה הארץ בחודש אייר . מזג­האוויר מסביב לכרמל היה נוח, האוויר שקוף והפרגים והחרציות לצידי המסילה שבו את העץ . אחרי עמק­ובולון, המכוסה ביצות, עבר תוואי הרכבת למרגלות אלוני קוסקוס­טבעון, עד שנבלע בעמק­יזרעאל שעמר בשממונו המלא כמעט . רק פה ושם נראו חושות דלות, שדות מצהיבים של דורה, חומצה ושומשומין, חלקות מזהיבות של קמה נמוכה, וכך עד לאותה נקודה בלב העמק ­ תחנת­הרכבת של פולה : מבנה­אבן, מתקן אספקת­מים לקטר, שני ביתנים, שיח אחד שדוף ­ תחנה שנקראה על שם הכפר היושב בסמוך, על חורבות המבצר הצלבני אל­פולה­מבצר טמפלרי שנועד לשמור על צומת­הדרכים המרכזי : צפונה לגליל, דרומה לירושלים, מזרחה לעבר­הירדן, ומערבה לנמלי הים­ התיכון . כל מי שנקלע לעמק זה באותם ימים לא יכול היה שלא להתרשם משממונו המדכא מתחת השמיים הגבוהים והתכולים . מצוי בידינו תיאור בואו לפולה של משה אשריאל ) גליקסמן ( , תיאור אותנטי של השער שדרכו נכנס טבנקין לארץ­ישראל : "בתחנה הסתובבו, נוסף על פקידי הרכבת, אנשים לבושים שחורות, במצנפות אדומות ] תרבושים [ . ] . . . [ מתוך צרור הסמרטוטים עלה ראש מכוסה מטפחת ] כאפיה [ , שהיתה פע...  אל הספר