ממצאים בעדים אחרים מהטיפוס המערבי של המשנה

230 מחקרים בל"ח ( ג ) [ טז, 61— 17 ] בכל מקום קטן וקריאתו היא קָטָן, אבל פעם אחת הביא את הצורה במשקל פָּעֹל, 56 כללו של הדבר, ריבוי הכתיב וְהַקָּטוֹן ( יומא ה א ) ; היא המשנה שבה גרס כך כ"י לו . בלי וי"ו — קטן — עשוי ללמד שהעדים שהרבו לנקד אותו קָטָן ולא גרסו קָטֹן ( פא , 57 ) דייקו, ומהם אפשר ללמוד גם על כתבי היד הלא מנוקדים בכל מקום פס ו ליוור 59 י 16 58 זולתי מסירותיו של ק . שכתבו קטן ( ולא קטון ) , 17 . אפשר לומר, שלשון המשנה במסורות של כתבי היד המערביים המהימנים — ק 60 — הכירה גם את הצורה קָטֹן ( קָטוֹן ) , ק- 2 פא ( מאיטליה ) לו ( כנראה מביזנטיון ) אך בהיקף מצומצם לעומת נ"ט של המקרא . שלושה מבין חמשת העדים הטובים 61 — מוסרים ממנה לא מעט של המשנה — סופר כ"י ק , נקדן כתב היד הזה, וכן ק- 2 הופעות . זימונה בהם מרובה בשכנות לבת זוגה גָּדוֹל, אך גם כאן לא תמיד היא מופיעה גם כאשר התיבה גָּדוֹל היא שכנתה הקרובה . גם בכתבי היד פא ו לו היא מצויה וב ליוור המאוחר, אך תיעודה בהם מצומצם מאוד מאוד ; צמצום זה מלמד, שהקריאה הזאת החלה להיעלם . כ"י לו ודפוס ליוור , המוסרים הופעה אחת בלבד של קטון, מ...  אל הספר