[ יב, 3 . 6— 5 . 6 ] המשקלים מִפְעוֹל, מַפְעוֹל ומַפְעוּל בלשון המשנה 159 ב . רווחת הדעה שהשם מַבּוּל נגזר משורש יב"ל, אחי השורש וב"ל בערבית, שממנו נגזרו בהּהפועל וַבַל ( = ירד גשם רב ) והשם וַאבִל ( = גשם כבד וסוחף ) . 100 הווה אומר : הכפלת הבי"ת משקפת הידמות של ה- [ y ] או ה- [ w ] לעיצור התוכף [ b ] , היינו מַיְבּוּל / מַוְבּוּל ( maybul / mawbul ) > מַבּוּל ( mabbul ) . 101 ויש שגזרו את השם משורש נב"ל על פי האכדית nabalu ( = החריב ) , 102 היינו מַנְבּוּל > מַבּוּל . י 3 . 6 4 . 6 מַקּוּף ( ק — 2 x ) . י 2 ק : חרחור שניפגם טמא עד שינטל רובו, נשבר ( מַקּוּפוֹ ) [ מִקּוּפּוֹ ] טהור, ק ( ו ) רדום שניטל עושפו טמא מפני בית ביקועו [ ניטל בית ביקועו ] טמא מפני עושפו, נשבר מַקּוּפוֹ טהור ( כלים יג ג ) . א . סופר ק גרס פעמיים מקופו, ומן הסתם כיוון לגרסה הנכונה מִקּוּפּוֹ ( = מִן קוּפּוֹ ) , כגרסת פר . כלומר מדובר בשם קֹף ( = חוד המחט והקרדום וכלים אחרים ) בכינוי 103 במועד מאוחר תוקן הניקוד במופע הראשון הנסתר . הנקדן ניקד פעמיים מַקּוּפוֹ . ( רק בו ! ) : הפתח שתחת המ"ם גורד חלקו השמאלי כדי לה...
אל הספר