[ ט, 22— 25 ] מגבלות הכתיב והכתב ותורת הצורות : סוגיה בדקדוק ל"ח 111 יג 15 ) , שקולים במשקל זהה . כשם ששם הפעולה של דָּרַשׁהוא דְּרִישָׁה — בִדְרִישָׁה ( סנהדרין ד א ; ד ה ) — כך חֲקִירָה לחָקַר . י 22 23 . עם זאת בממצאים של ק חלוקים הסופר והנקדן . הסופר כותב 4 הופעות בווי"ו אחרי הקו"ף, צורת הנסמך חקורת ( גיטין שם 2 x ) , צורת הרבים חקורות ( סנהדרין ה א ) , שבחקורות ( שם ה ב ) , ורק 4 הופעות כתובות אצלו ביו"ד אחרי הקו"ף : ובחקירה ( שם ד א ; ד ה ) , חקירות ( שם ה ב 2 x ) . הנקדן ניקד את כל 8 ההופעות במשקל פְּעִילָה, כמו שמצאנו בכל העדים האחרים : וּבַחֲקִירָה ( 2 x ) , חֲקִירוֹת ( 2 x ) וגם חֲקִ ( ו ) [ י ] רַת ( 2 x ) , 67 י 32חֲקִ ( ו ) [ י ] רוֹת, שֶׁבַּחֲקִורוֹת . 24 . לאור הממצאים בעדים אחרים ולאור קריאת הנקדן נקל לטעון שסופר ק המיר בטעות את היו"ד בווי"ו בארבע הופעות, ובארבע ההופעות שנכתבו ביו"ד הוא דייק ומסר את הצורה הנכונה . אך הטענה שהסופר טעה אינה מתקבלת על הדעת כאשר הכתיב חקורה נקרה בארבע הופעות הפזורות בשלוש הלכות נבדלות ומצויות בשתי מסכתות רחוקות זו מזו ( גיטין וסנהדרין ) . ב...
אל הספר