18 מחקרים בל"ח ( ג ) [ ב, 2— 5 ] של המשנה או בחיבורים תנאיים אחרים מגלים זיקה למקרא ; למשל המשפט "שכל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם, אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם" ( סנהדרין י ו ) : במשפט הזה מצוי הצירוף המקראי חרון אף, שאינו מצוי במשנה אלא כאן . י 2 3 . ויש זיקה שקופה במדרשי ההלכה לפסוקים הנדרשים בהם, כגון הופעתה שמונה פעמים של המילה הלאה של לשון המקרא ולא להלן של לשון חכמים בביטוי 5 בזיקה לפסוק "וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה "משמיני והלאה" בספרי במדבר ( כט ) , לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'" ( ויקרא כב 27 ) . וכשהמדרש מנתק עצמו מהמטבע שבפסוק מופיעה בקטע ההוא המילה להלן פעמיים : "ונאמר להלן שמיני, מה שמיני האמור להלן" . וניכרת זיקה גדולה ביותר במשנה ללשון המקרא גם כשמדובר בענייני המקדש, כגון צורת התפעל בה"א במקום נתפעל בנו"ן — הִשְתַּחֲוָוה, הִתְנַדַּב, הִתְוַודָּה במקום נִשְׁתַּחֲוָוה, נִתְנַדַּב, נִתְוַּוָּדה — בהלכות העוסקות במקדש, כפי שהראה לפני הרבה 6 שנים גדעון הנמן המנוח . 4 . כל היסודות האלה מלשון המקרא שמחברי ספרות חז"ל עשו בהם שימוש הם שימושים ספרותיים, ואי...
אל הספר