603׀חכמי ספרד בעין הסערה ניכר בתשובתו של מהר"ם חלאווה בעניין המגבלה הנהוגה באשכנז שלא להקים ישיבה בלי רשות ו"סמיכה" : ואם התקנה שלא לקבוע ישיבה בלתי רשות [ . . . ] לא אאריך בזה הרבה אלא קמעא . ישיבות רובן יפה, ולכך תמצא הלכה ברורה [ . . . ] ורבא משתבח בתליסר מתיבתא [ . . . ] והלל האשים לבני בתירא על עצלותם כשלא שמשו כל צרכם [ . . . ] להרבות 169 וכל היד המרבה בישיבה בעבותות האהבה משובח,בישיבה הדברים אמורים [ . . . ] ומעוטן קשה [ . . . ] וכתרה של תורה כל הרוצה ליטול בא ונוטל, אחד בעל חריץ 170 ואחד בעל תל . העידוד להקים ישיבות רבות, לכל תלמיד חכם שרוצה בכך, "אחד בעל חריץ ואחד 171 — היה עיקרון יסודי בספרד, ובעיקר במאה החמש-עשרה . החופש ניתן בעל תל", שם לכל הרוצה להקים ישיבה, ומהר"ם חלאווה מדגיש שזו הייתה חובתו של כל חכם . ולא, עתיד הוא לתת את הדין על כך . הריב"ש מתאר את הפשטות שבהקמת ישיבה ויוצא בחריפות נגד הצבת מגבלה על המבקש להקים ישיבה : "התלמידי' שהגיעו להוראה היו קובעים ישיבה כל אחד במקומו ותרבה הישיבות ותמלא הארץ דעה והשכל וכל בניה למודי ה' ואם יצטרכו ללכת לכנפות הארץ ליטול רשות ממהר...
אל הספר