הקד מה׀ 15 היצירה הרוחנית, מוסדות התרבות והרוח ושכבת החכמים בתקופה זו, שורשו במגמות שרווחו בקרב חוקרי "חוכמת ישראל", שראו בתקופה הנידונה תקופה של ירידה . בגישה זו באה לידי ביטוי גם השקפת עולמם שביקשה להאדיר את ימי "תור הזהב" שבהם הייתה סימביוזה עם התרבות הסובבת ולמעט בחשיבותן של התקופות המאוחרות, שבהן חלה מגמה של הסתגרות וריחוק — מגמה שהביאה להישגים בינוניים בתחומי 2 העובדה שמתקופה זו הגיעו לידינו מיעוט יחסי של מקורות ולא המדע והספרות . השתמרו בה חיבורים הלכתיים חשובים של אישים מרכזיים בקסטיליה ובארגון, תרמה אף היא להרגשה זו וגרמה לחוסר עניין בחקר שכבת החכמים וביצירתם . בדורות האחרונים התרחב המחקר ונעשו עבודות חשובות בחקר יהודי ספרד במוצאי ימי הביניים . בולט ביותר הוא ספרו המונומנטלי של י' בער, "תולדות היהודים בספרד הנוצרית", ובו סקירה מקיפה של ההתפתחויות בכל תחומי החיים, המבוססת על תיעוד מפורט ועל מקורות ספרותיים כאחד . חוקרים רבים בספרד ובישראל, ובהם גם תלמידיו של בער, חיברו בעקבותיו עבודות תשתית, מונוגרפיות ומחקרים . ואולם גם המחקרים האלה מיעטו לעסוק בשכבת החכמים וביצירתם, והם לרוב ...
אל הספר