פרק 8 : שוויון מהותי אל מול האפליה | 201 יצירת אינדיקטורים מוסכמים על כולם חיונית, אך אין בה די . נחוץ גם, ובעיקר, שאותה התנהלות שקופה תתקשר באופן ישיר למנופי פעולה ולמדיניות המאפשרים את שינוי המצב הן בהשכלה הגבוהה הן בחינוך היסודי והעל-יסודי . אשר לחינוך הגבוה, מדינות רבות החלו להנהיג נהלים ארציים לשיבוץ תלמידים ברמה האזורית או הלאומית ( למשל פלטפורמת Parcoursup בצרפת ) . מדובר בשיפור פוטנציאלי לעומת מערכת שבה כל אוניברסיטה עושה ככל העולה על רוחה, בכך שהוא מאפשר להיחלץ מההיגיון של הרשתות החברתיות ושל היחסים האישיים ( ואפילו של התרומות הכספיות, אם מדובר בארצות הברית ) , ולהגדיר באופן דמוקרטי אמות מידה ניטרליות ואובייקטיביות לקבלה, החלות על כולם באופן אחיד . כך אפשר להעלות על הדעת מערכת המסתמכת הן על רצונותיהם של הסטודנטים, הן על ההישגים הלימודיים והן על המעמד החברתי, זאת כדי להביא בחשבון את העובדה שתלמידי תיכון מרקע כלכלי צנוע ניצבים בפני קשיים רבים יותר כאשר הם מנסים להגיע לרמה הנדרשת . מובן מאליו שמציאת שביל הזהב היא משימה עדינה במיוחד : אפשר להצדיק מידה מסוימת של אפליה מתקנת המבוססת...
אל הספר