פרק 7 : דמוקרטיה, סוציאליזם ומיסוי פרוגרסיבי | 187 את הדמוקרטיה האלקטורלית . באופן כללי יותר, כבר עמדנו על כך שמשטר החלוקה-מחדש של הקניין ושל שיתוף הכוח בתאגידים 20 הגנה נוספת שהוזכר לעיל יחייב תיקונים חוקתיים מהותיים . יכולה להיות ייעוד התמורה של המס הפרוגרסיבי על הרכוש ועל הירושות לקרן הממונה על ה״ירושה לכול״, בדומה לייעוד ההפרשות מהשכר לקופות הביטוח הלאומי . הניסיון ההיסטורי הוכיח שהדבר יקשה את המשימה על מי שיבקשו לסגת ממדיניות זו ( למשל, על-ידי הבטחה להפחית מיסים או הפרשות ) , שכן הוא יחייב אותם לתת הסבר לשלילת הזכויות המתוכננת מצידם . מצד אחר, דבר אינו מונע אותנו מלדמיין שיטות שלא תייחסנה חשיבות לשום צורה של קניין פרטי, לרבות קניין חברתי וארעי כמו זה שתיארתי לעיל . כזאת, למשל, היא שיטת ״הסוציאליזם השכיר״ 21 אם מבקשים לפשט את הדברים, פריו שמצדד בה ברנאר פריו . 22 שהוקמו ב- 1945 מציע להחיל את מודל קופות הביטוח הלאומי עבור, בין השאר, הפנסיה וביטוח הבריאות, על כלל המערכת החברתית-כלכלית . בפרט, יחייב הדבר יצירה של ״קופת שכר״ ושל ״קופת השקעה״ : האחת תהיה אחראית על סיווג אנשים על-פי השכל...
אל הספר