פרק 7 : דמוקרטיה, סוציאליזם ומיסוי פרוגרסיבי | 175 מצע שנכשל ושמעולם לא הועמד במקומו מצע חלופי . לעומת זאת, מדינת הרווחה, ובעיקר המיסוי הפרוגרסיבי, נראו לעיתים קרובות כצורות ״רכות״ של סוציאליזם שאינן מסוגלות לערער את ההיגיון העמוק של הקפיטליזם . לפני מלחמת העולם הראשונה, מי שהובילה בצרפת את התמיכה במיסוי הפרוגרסיבי הייתה המפלגה הרדיקלית, שתמכה ב״רפורמה חברתית מתוך כיבוד הקניין הפרטי״ . הסוציאליסטים היו ספקנים כלפי רפורמה שביקשה להסתפק בצמצום בדיעבד של האי-שוויון שמייצרת השיטה הקפיטליסטית, בלי לחדור באמת לליבו של תהליך הייצור ובלי לערער על היחסים החברתיים שנרקמים במהלכו, שכן אלה היו עלולים להרדים את העובדים בצעידתם לעבר המהפכה הפרולטרית . אותם מקורות היסטוריים ואותם דיונים מוסיפים לחלחל עוד ועוד אל תוך הייצוגים החברתיים המקובלים . נראה לי שהערעור עליהם דחוף, וזאת מכמה טעמים . ראשית, הכול תלוי כמובן במידת הפרוגרסיביות של המס . אין דומה מס פרוגרסיבי ששיעורו המרבי הוא % 2 למס פרוגרסיבי מרבי המגיע ל- % 90 . הניסיון שנצבר במאה העשרים מלמד שאפשר להטיל בהצלחה שיעורי מס שהם כמעט-מופקעים על צמרת...
אל הספר