המטמורפוזות של זכויות היתר: דמוקרטיית ההון

פרק 5 : מהפכות, סטטוסים ומעמדות | 125 לתבוע בגלוי זכויות הצבעה נוסח שוודיה, אך הם נוקטים שיטות אחרות להשגת אותן מטרות . יש להדגיש במיוחד ששאלת המימון של מסעות הבחירות הפוליטיים מעולם לא קיבלה מענה מספק בדמוקרטיות האלקטורליות, רחוק מזה . תיאורטית, היה אפשר להעלות על הדעת שפועל יוצא ברור של זכות ההצבעה הכללית תהיה יצירת מערכת שוויונית שבה יעמוד לזכות כל אזרח סכום אחיד שהוא יוכל לתרום למפלגות ולתנועות פוליטיות לפי בחירתו, ובעקבות זה יחול, בהכרח, איסור מוחלט על תרומות נכבדות יותר ותוטל הגבלה נוקשה על הוצאות הבחירות, כך שכל המועמדים והבוחרים יהיו במעמד שווה . היה אפשר אף לדמיין שאותו שוויון פוליטי יובטח על-ידי החוקה ושהסדרים אלה יזכו להגנה דומה לזו של זכות ההצבעה הכללית עצמה . אלא שלא רק שאין זה מצב הדברים — ההיפך הוא הנכון . מדינות אחדות אמנם פיתחו מערכות צנועות למימון ציבורי של מסעות הבחירות ושל המפלגות הפוליטיות — בגרמניה, מאז שנות ה- 50 , בארצות הברית ובאיטליה בשנות ה- 70 וה- 80 , ובשנות ה- 90 גם בצרפת . אך הסדרים אלה בבירור אינם מספקים, ולרוב הם נפרצים לחלוטין על-ידי זרימה של כסף פרטי ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד