92 | קיצור תולדות השוויון זהה מההכנסה הלאומית הבריטית, היא הייתה צריכה לשלם כ- 120 מיליארד אירו, כלומר כ- 30 מיליון אירו בממוצע לכל אחד מ- 4,000 בעלי העבדים . מדובר אפוא בבעלי עבדים גדולים ביותר שלרוב החזיקו כמה מאות ואף אלפי עבדים . הכול מומן באמצעות גידול תואם של החוב הציבורי, שהוא עצמו הוטל על כלל הנישומים הבריטים ולמעשה בעיקר על משקי הבית מהמעמדות הנמוכים והבינוניים, אם מביאים בחשבון את הרגרסיביות הגבוהה של המערכת הפיסקלית באותה העת ( שהתבססה בעיקר על מיסים 8 עקיפים ) . למעשה, הארכיונים הפרלמנטריים המתארים תהליכים אלה, שנראו באותה תקופה סבירים ומוצדקים לחלוטין ( לכל הפחות מנקודת מבטם של האזרחים בעלי הקניין, שהיוו מיעוט ושהחזיקו בכוח הפוליטי ) , היו באחרונה מושא לסריקה שיטתית שהובילה לפרסומם של כמה ספרים ולהעמדת מסד נתונים אינטרנטי מלא 9 כך התגלה שבין הצאצאים של בעלי העבדים שזכועל בסיס שמי . לפיצוי נדיב בשנות ה- 30 של המאה התשע-עשרה מופיע גם דודנו של ראש הממשלה השמרן דייוויד קמרון . אף שנשמעו תביעות להשבתם לאוצר המדינה של הסכומים האמורים, שהיו מקור ההון המשפחתי והבסיס של תיק ההשקעות...
אל הספר