פרק שביעי הרב אשכנזי ויחסו לעולם ההלכה

הרב אשכנזי ויחסו לעולם ההלכה 223 הרב אשכנזי ויחסו לעולם ההלכה מבוא ה רב אשכנזי לא היה פוסק במובן הקלאסי — הוא היה מורה דרך לתלמידיו . כוחו היה בהסבר רעיוני של המקורות היהודיים, ובאורם הדריך את תלמידיו הלכה למעשה . הוא אימץ עמדות הלכתיות של גדולי פוסקים שעל פי הבנתו הלמו את הלך רוחו והגותו ( בעיקר הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב שלמה גורן ) . בפרק זה אבקש לבחון ולהציג את דרכו זו של מניטו על ידי דיון בשאלה 1 בשאלה זו נקט עמדה ייחודית . נקודת המוצאמהותית לדור שיבת ציון — הגיור . של התעניינותי בסוגיה זו היא הוויכוח בנושא הגיור שהתעורר בשנות החמישים של המאה העשרים בין הרב דוד אשכנזי, הוא רבה הראשי של אלג׳יריה ואביו של הרב יהודא אשכנזי, ובין הרב יוסף גנאסיא, אחד משלושת הדיינים של 2 אומנם הוויכוח היה מנהלי יותר משהיה מהותי, אולםקהילת קונסטנטין . מסתמנת בו מגמה אידיאית . הרב גנאסיא סבר שיש לפשט את הליכי הגיור, במיוחד לאחר מוראות השואה . הוא טען כי השואה הבהירה את גורלו האכזר של אדם מישראל, לפיכך יש לראות ברצונו של אדם להתגייר דבר שהוא בגדר 3 כן סבר שראוי להקל בהליכי נס...  אל הספר