התפיסה שלכל ארץ יש את האל שלה, ואם עזבת את הארץ, עזבת גם את האל שלה . 5 היתה נפוצה מאוד בתרבויות קדם . כך עמים רבים שגלו שינו מיד את עבודות הפולחן שלהם לאל המקומי החדש . רמזים למחשבה הזו גם בקרב עם ישראל יש כבר במקרא, וכך מפרש התלמוד הבבלי : "וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר 'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים' ( ויקרא כה, לח ) וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים' ( שמואל א כו, יט ) . וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים ? אלא לומר לך : כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים" . בבלי, כתובות, ק"י עמוד ב . כלומר, לפי הבבלי גם דוד עצמו מעיד על עצמו שריחוק מהארץ הוא גם ריחוק מהאלוהים . יחזקאל פרק יא . . 6 על פי חלק מהחוקרים, ספר עזרא מכנה את שארית הפליטה העברית בארץ בשם "צרי . 7 יהודה ובנימין", במקום שרי יהודה ובנימין, ולמעשה מבהיר שהם לא חלק מהיהדות . ככל הנראה מדובר בדלת העם שנותרה בארץ לאחר רצח גדליה בן אחיקם, שהתערבבה יחד עם גויי הארץ . היחס של התרחקות מ...
אל הספר