■ ■ ■ אם לפני 500 שנים היינו שואלים כל בר דעת, יהודי מוסלמי או נוצרי, מהיכן הגיע עם ישראל, היינו מקבלים את אותה התשובה : עם ישראל יצא ממצרים והגיע לארץ ישראל . הסיבה לתשובה הזו היא שלכולם היה את אותו מקור מרכזי לידיעת ההיסטוריה הישראלית ‑ התנ"ך . אבל במאה ה ‑ 17 האמינות ה"אלוהית" של התנ"ך החלה להתערער . הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה והאנגלי תומס הובס החלו לטעון כי ספרי המקרא אינם אלוהיים, וכי הם הומצאו בידי אדם . כ ‑ 150 שנה אחריהם הגיע חוקר המקרא הגרמני יוליוס ולהאוזן וקבע כי חומשי התורה נכתבו בידי מספר רב של אנשים מתקופות שונות ובעלי אינטרסים שונים, וקוּבץ יחד לספר קנוני אחד רק בימי בית שני, כאלף שנים לאחר סיום כתיבת התורה לפי התארוך המסורתי . התיאוריה של ולהאוזן, המכונה גם 'תורת התעודות', מקובלת עד היום בשינויים כאלה ואחרים על ידי חלק ניכר מההיסטוריונים של עם ישראל . בזמן שחוקרי מקרא גרמנים החלו לעשות ניתוח לב פתוח לספרי התנ"ך, הגיע לעולם מדע חדש שאמור היה לעשות סדר בדברים ולהכריע אם היה או לא היה : מדע הארכיאולוגיה . בפועל, הארכיאולוגיה אמנם הוסיפה ידע רב, אך לא רק שלא פתרה את הוויכ...
אל הספר