מות הברבור סיפור להקת בת־דור ככרוניקה של דעיכה ארגונית ידועה מראש

239 מות הברבור כשהברונית דה רוטשילד חיה, היא הייתה מעורבת באופן יום-יומי בניהול הלהקה ונהגה לכתוב ולהיות מכותבת על מכתבים, פקסים ותזכירים . הברונית עמדה בתוקף על דרישותיה . לדוגמה במסמך מה- 17 במרץ 1992 לשלמה להט ראש עיריית תל אביב היא ממש "מודיעה" לו שהוא צריך לפטור אותם מתשלום מיסים : "אין לי ספק כי תמצא הקצבה עבורנו מכיוון שאני מאמינה שאתה רוצה בכך . בינתיים תוכל להקל על המצוקה ע"י הקפאה מלאה של כל המסים שבת-דור משלמת לעירייה מדי חודש בחודשו . אודה לך אם 13 תאשר לי את הדבר בהקדם" . מההתכתבויות בין גורמים בתוך הלהקה ומחוצה לה עולה הצורך של אורדמן בשליטה, צורך שהתבטא בהקפדת יתר על פרטי פרטים . התקשורת הפנים-ארגונית והחוץ-ארגונית התנהלה באמצעות תזכירים שוטפים, לעיתים כמה תזכירים באותו יום, שבסופו של דבר נתפסו כמתישים . לדוגמה, ב- 19 ביוני 2001 פנה עמירן בן-עמי, יושב ראש בת-דור, בדרישה להפסיק את עומס ההתכתבות, והוא מכתב גם את בתיה דרורי מנכ"לית הלהקה דאז : לז'נט, הריני סבור כי ריבוי הודעות הממו שהנך שולחת לבתיה או אלי מיותרים ואף עולים לבת-דור כסף רב . אין ספק כי אותן בעיות שהנך מעלה בא...  אל הספר
רסלינג