356 יהודית תידור באומל-שוורץ ולהפתעתי ענתה "קהלת" . "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים", ציטטה ( קהלת ג', א' ) . "השקפת עולם נפלאה, אך כיצד מיישמים אותה בפועל ? " שאלתי בתגובה . "תראי איך עברנו ממקום למקום", ענתה . "לכל מעבר הייתה מטרה משלו, הוא נמשך כמה זמן שהיה 298 אמור להימשך ובא בדיוק בזמן" . כך היה גם בגיל הזהב של ארתור וברניס, שהצטרפו לגל שכונה "יציאת מצרים מהפרברים" . בשנות ה- 80 פרשה ברניס לגמלאות, וארתור פרש לגמלאות זמן קצר אחריה . אז יכלו סוף-סוף לבלות את זמנם ולעשות מה שירצו בזמן שירצו : להתנדב, להיות מעורבים בקהילה, ליהנות מפעילויות תרבות ובעיקר ליהנות משבט הנכדים הגדל שלהם בניו יורק ובישראל . כגמלאים רבים בדורם, הם בחרו להתגורר בטינֶק מכמה סיבות . המקום היה קרוב דיו למקום עבודתו של ארתור, ואף קרוב דיו כדי לסייע בשעת הצורך להוריו המבוגרים של ארתור בנייאק ולאימה האלמנה של ברניס בברונקס . ביתם היה קרוב לבית משפחתה של איליין, אחותה של ברניס, אזור של בתים גדולים וחצרות שהילדים יכלו לשחק בהן . אולם כעת, משפרשו ארתור וברניס לגמלאות ובניהם כבר מזמן עזבו את הקן, הגיע הזמן להיערך מחדש ...
אל הספר