128 פה ? ״ שאלה את חווי בחביבות . והיא, שהייתה מוכנה לכל תסריט ענתה כי ארנקה נגנב ממנה בשוק, ועל אף שאין סיכוי שיימצא, ייעצו לה להגיש תלונה במשטרה . כך תוכל ביתר קלות להחזיר לידיה את הכסף והכרטיסים השונים שאיבדה . אך למה שציפה לה, לא הייתה חווי מוכנה כלל . מסתבר ששנים של תיאומי הפגנות, כמה מעצרים קצרצרים ובעיקר תרומות סודיות לשיפוץ המשרדים, חיבבו את קתרין על מפקד תחנת משטרת תל אביב-יפו . היא הסתובבה שם כבת בית ומיד התנדבה לסייע לחווי בכל דבר עד שעניינה יטופל . מחאותיה לא עזרו . חברתה של קתרין העיקה על חווי . דיבורה הכבד, המשלב עברית ואנגלית ביהירות האופיינית לעולים אמריקאים, סיפוריה האין-סופיים, וגרוע מכל, רצונה הזועק בחברה חדשה . חווי הייתה מנומסת והקשיבה לסיפורים והנהנה והזדהתה, אבל הקפידה לשמור על ריחוק . התעקשותה של קתרין ללוות אותה לכל משרדי המשטרה ומילוי הטפסים השונים, אילצו אותה לצאת לבסוף מהבניין ולהיפרד מקתרין בתואנה שהיא מאחרת לפגישה ושתבוא ביום אחר . חווי חיכתה ליום המחרת, קיוותה שאיש לא יזהה את האישה המבוגרת שהחליפה בינתיים לכובע טמבל רפוי וצעדה בביטחון למשרדי כוח האדם . * ...
אל הספר