המרכיב השני הוא אמון . אם יש חופש אך אין אמון ביכולת להשפיע, הרי שהמוטיבציה למעורבות תקטן ותיעלם, או לחלופין המוטיבציה תהיה בעיקרה מחאתית ולעומתית, והשפעתה של פעילות אזרחית כזו תהיה מועטה . בפרק זה אתמקד בפגיעה באפקטיביות של החברה האזרחית בעידן הפופוליזם, כאשר זו מסומנת על ידי השלטון כפוליטית . אני מאמין גדול בחשיבותה של חברה אזרחית חזקה ומשפיעה כדי לעודד חדשנות ואחריותיות בשלטון . עידן הפופוליזם מסכן את כל זה . כשם שהתקשורת הופכת למגבר לפופוליזם ולא למגן מפניו, כך קורה גם לפעילות האזרחית . חיזוק נרטיב ה"אנחנו והם", משילות האינסטנט וכיבוי השריפות, ובעיקר צמצום האמון והיכולת לעבוד יחד ‑ כל אלה הם מסימניו המובהקים של העידן הפופוליסטי . בניגוד לשדה המשחק הפוליטי, המאבקים הציבוריים נתפסים כאותנטיים ברובם, ועל כן המפגש בין השניים דומה לשיח חירשים . לאורך השנים גם נחשפתי למאבקים ציבוריים רבים שנוהלו בכנסת, ולדרכי הפעולה השונות של החברה האזרחית המושפעת מעידן הפופוליזם ומשפיעה עליו . פעילות במרחב הציבורי במאה ה ‑ 21 מחייבת שיתופי פעולה רב ‑ מגזריים : ציבורי, עסקי ‑ פרטי והחברה אזרחית . י...
אל הספר