שהושג בספטמבר 96', בין ראשת הממשלה גולדה מאיר והנשיא ריצ'רד ניקסון, שלפיו ארצות הברית תגַבּה את מדיניות העמימות הישראלית בנושא הגרעין ותעניק לה מטרייה נגד יוזמות מדיניות שיחתרו תחת הסטטוס ‑ קוו, כדוגמת הדרישה לצרף את ישראל לאמנה נגד נשק גרעיני, יוזמה לפקח על מתקניה ועוד . זה, מבחינת ביבי, היה הנושא הבוער ביותר שעל סדר היום . משלחת החלוץ הישראלית לקראת הביקור בוושינגטון כללה את היועץ לביטחון לאומי עוזי ארד, היועץ המדיני רון דרמר והשליח האישי יצחק מולכו . אותה שלישייה שהתלוותה לביבי לפגישתו הראשונה עם אובמה . בידי ארד הופקדו נושא ההבנות האסטרטגיות השקטות והנושא האיראני . מולכו קיבל את התיק הפלסטיני, כאשר גם כאן, ידע נתניהו, לא מצפה לו טיול קליל . אבל הוא האמין שיוכל לחלץ מהנשיא הבטחה לבנות בחופשיות בתוך גושי ההתיישבות תמורת הקפאה מחוצה להם . דרמר נסע כשר בלי תיק . המשלחת חזרה מוושינגטון בתחושה חיובית : הפגישות התקיימו לשביעות רצונה . מבסוט במיוחד היה ארד, לאחר שעמיתו, גארי סיימור, הסכים בו במקום לאשרר את כל הבנות העבר האסטרטגיות . בתמורה ביקש רק התחייבות ישראלית להצביע עם ארצות הברית במו...
אל הספר