ובכן, העובדות היבשות שעליהן ביסס נתניהו את גישתו לאובמה אולי נכונות, אבל הפרשנות מוטעית בתכלית . כך, למשל, התפיסה של ביבי התעלמה מהעובדה שאובמה הצליח לגבור על הילרי קלינטון ומכונת הקמפיין האדירה שלה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, ועל ג'ון מקיין הרפובליקני בבחירות הכלליות, ולהיהפך לנשיא האמריקאי השחור הראשון בהיסטוריה - בכוח אישיות סוחפת, תחכום רב ויכולות פוליטיות מוכחות . מי שמבטל אדם עם רקורד כזה, עושה טעות . התפיסה החד ‑ צדדית של ביבי גם לא הביאה בחשבון שב ‑ 2009 היה אובמה אחד המנהיגים האהודים בעולם ( ולקראת סופהּ גם חתן פרס נובל ) , בעוד נתניהו התמודד על תואר המנהיג הדחוי ביותר . לכן, הסבר סביר יותר להתנגשות בין השניים טמון בתפיסות העולם המנוגדות שלהם, הנובעות, לפחות באופן חלקי, גם מתכונות אופי הפוכות . אובמה, הליברל האופטימיסט, מאמין בקדמה ובשוויון זכויות למיעוטים ודוגל ב"כוח רך" לשם השגתם . הוא אדם ענייני, פרגמטי ונטול גינונים וסולד מכוחנות ומתרגילי מנהיגות . הוא נבחר אחרי שתי מלחמות מיותרות ותפקידו היה לחלץ את אמריקה מהבוץ הטובעני בעיראק ובאפגניסטן, שהמיט עליה את המשבר הכלכלי הגד...
אל הספר