שהואשמו בבגידה או בפעילות אנטי ‑ סובייטית, נחשבו מסוכנים מדי לשחרור, אפילו לפלוגות עונשין . עוד אסירים הועברו מהגולג בתחילת האביב של ,1945 שוב בהבטחה שיוכלו לכפר על פשעיהם בדמם . למעשה, הצורך בתגבורות היה כה גדול, עד שבסוף מרס ‑ רק קצת יותר משבועיים לפני פתיחת המתקפה על ברלין ‑ נתנה הוועדה לביטחון המדינה צו שהורה לגייס קטגוריות רבות של אסירים מכל מחוז ומחלקה 4 של הנקוו"ד, וכן אנשים שתיקיהם תלויים ועומדים בבתי המשפט . ספק אם המחשבה על המרת מוות בגולג ‑ "מות כלבים לכלבים", כפי שכינו 5 ‑ במות גיבורים היא שדרבנה את רוב האסירים האלה, גם אם חמישה מהםאותו זכו בעיטור גיבור ברית המועצות ‑ בהם אחד מגיבורי המלחמה המפורסמים ביותר, אלכסנדר מטבייביץ' מַטרוֹסוֹב, שלפי המסופר סָתַם בגופו את חרך הירי של עמדת אש גרמנית . החיים במחנות לימדו אותם שאל להם לחשוב הרחק יותר מיום המחרת . הדבר היחיד שהניע אותם להתגייס היה מן הסתם השינוי הגמור בשגרת חייהם וההזדמנות להשתולל . אחדים מהחיילים יושבי הגולג לשעבר 6 אם בפלוגת עונשין ואם ביחידת סילוק מוקשים . אכן "פדו את אשמתם בדמם", נראה כי אלה שסופחו לפלוגות חבלה נלחמ...
אל הספר