168 | חיים דנון האמת, שאותה לא ידעתי באותו יום, היא שתנועת חיל המשלוח העיראקי דווקא נקלטה בישראל, ועל כן נשלחו מספר גיחות תצפית לאזור גבול סוריה - עיראק, אך אלו לא זיהו את תנועת הטנקים הבאים ממזרח . משכשל מאמץ זה, ננקטה פעולה אחרת . בלילה שבין 11 ל- 12 באוקטובר הונחת כוח מסיירת צנחנים בעומק סוריה, סמוך לגבול עם עיראק, במטרה לפוצץ גשר שעליו נע חיל המשלוח . הכוח השמיד מספר מובילי טנקים ופוצץ את הגשר, אולם מאמץ זה לא בלם באופן משמעותי את התקדמות חיל המשלוח העיראקי . מכל מקום, עוד יהיה זמן לוועדת חקירה, אבל כשנשמעה אותה קריאה "העיראקים עליכם", היה צריך להתארגן מהר לקראתם . הצוותים הזדרזו לעלות על הטנקים ולחצות את הכפר . חצינו את החושות, הכוח של וגמן ושלי, נסענו על הבתים הנטושים . כשיצאנו מנאסג', כבר ניתן היה לראות בבירור את האויב המתקדם לעברנו . בשני טורים של טנקים צבועים ירוק, כוחותיו נעו מטה מכיוון תל ענתר בדרום-מזרח במרחק 400 מטרים מאיתנו, גולשים במדרון ומתקרבים לכפר נאסג' . לא השתהינו לרגע . נתתי פקודת אש לכוחותי והמטרנו עליהם אש תופת, למרבה זעזועם של האורחים המופתעים . הם לא ציפו למטח...
אל הספר