3 - על נאמנות לאמת ועל דבקות בחיים - בין סוקרטס לגלילאו גליליי | 57 בחופשיות בחיפוש פילוסופי אחר האמת, על אחת כמה וכמה לא יוכל לעשות זאת בארצות ניכר . 2 לחדול מן העיסוק הפילוסופי הוא סירב בתוקף, באומרו : 3 "חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם" . עמדה זו שהשמיע סוקרטס ( האפלטוני ) במשפט שהתנהל נגדו, מקבלת פירוט והסבר גם בשני דיאלוגים אחרים העוסקים במותו . בקריטון מסביר סוקרטס לחבריו המבקרים אותו בבית הסוהר לפני הוצאתו להורג בשתיית רעל ש"לא את החיים יש להעריך מעל לכל, אלא את החיים הטובים" ( במובן של חיים 4 בדיאלוג פַידון מסנגר סוקרטס ( האפלטוני ) על המוות בבחינת נכונים וראויים ) . היותו ההוויה היאה ל"פילוסופים האמיתיים", בהנחה – לא בידיעה ודאית כמובן – שאכן יש חיי רוּח לאחר מות הגוף . לדבריו : "הגוף מפריע לנשמה, וכל עוד הוא שותף לה, לא יניח לקנות אמת ותבונה [ . . . ] . ולמעלה מכל ספק הוא, שאם עתידים אנחנו בזמן מן הזמנים לדעת דבר - מה ידיעה טהורה, חייבים אנו לפרוש מן הגוף ולהביט בעצם נשמתנו אל עצם העניינים . ואז, כנראה, יהיה לנו דבר זה שאליו אנו משתוקקים, ולפי טענתנו אנו מאהביו : ה...
אל הספר