ח. ההנמקה ומקור הסמכות ההלכתית

פרק שביעי 422 ירתן לידי מי שאינם תשובותיו ולמס לתרגום בלבד אלא שהוא גם הביע התנגדות זו בשלמותן , מחשש שייכשלו בהן אותם שאינם ראויים מתורגמות תלמידי חכמים אף שהן שיבואו לדמות דבר לדבר [ " ויגיעו למסקנות ] = למלתאמלתא לדמות שיבואו לדון בהן " הלכה למעשה : ו , אלא אסר אותלתרגום מוטעות , ולא רק שהתנגד מהספר דינים בהעתקת רגם לאנגלית [ ] תז " בלע ספר עשה שאחד ששמעתי בדבר מי ליכא שבזמננו ראוי התרגום היה אם אף איסור והוא , שלי ' משה אגרות ' איזה רשות ממני בקש וכבר , ומקורות באורבלא פסקים ולהדפיס לומר שיכול ממש התשובות להעתיק וגם . ] . . . [ זהעל רשותנותן שאיני ואמרתי מכאן אינשי למידי חכמים ת שאינם דעלמא לאינשי הפסקים ליתן גדול חסרון שהוא פשוט למחות שיש תוקף בכל מוחה אני ולכן למלתא מלתא לדמות שיבואו ) אג " מ יו " ד ג , צא ( . מתוארכת , משקפת מתיחות בין רצונו של הרב פיינשטיין להפיץ תשובה זו , שאינהּ י שאינם של מם בציבור את ההלכה המנומקת לבין חששו שמא ייפלו הדברים לידיה ראויים , והללו יגיעו למסקנות מוטעות ומזיקות . אף לגבי תשובותיו המתפרסמות , נהג הרב להדגיש כי הן נשלחו מעיקרן בהקשר פרטי ואישי ולא...  אל הספר
תבונות