ב. רגע המוות ותרומת איברים

הלכתית - אתיקה רפואית — כבוד האדם וערך החיים בהלכה 305 באמצעים רפואיים ן בח א המרכז הנשימתי שובק חיים ואילו הלב ממשיך ופועם , ניתן ל באופן דרמטי על קביעת רגע המוות , משפיעה היכולת הזאת והנה , 94 . מודרניים כל עוד קיימת הק החולה ממכשירי ההחייאותינה בעניין ההלכ פסיקת ובעקבותיה על אפשרות שפעימות הלב תימשכנה , ובמילים אחרות : השאלה היא מהו הקריטריון לקביעה ייקבע על סמך אבדן הדופק הלבבי או על סמך אבדן יכולת שהחיים נפסקו : האם המוות הנשימה העצמונית ? שאלה זו משליכה על שאלת ההיתר לתרום איברים , שנוגעת בייחוד לתרומת לב וכבד , שני איברים מצילי חיים . חיוניות האיברים הללו והאפשרות לנצלם להשתלה תנאי זה מחייב את הסרתם על מצילת חיים מותנות בכריתתם מגוף התורם בעודם חיים . ייחשבו , , כי אם לא ימתינו לקביעה ת לא לפני שנקבע המוו — ידי המנתחים בזמן מוגבל חלילה רוצחים , אך גם לא לאחר שהאיברים החיוניים פסקו מלתפקד , כי אז הם חסרי ערך אפשר להשתמש בהם להשתלה . אשר על כן , נותרה האפשרות להסירם בפרק - רפואי ואי המוגבל שתחילתו ברגע הפסקת הנשימה העצמונית והוא נמשך כל עוד לא פסק הזמן שהחולה מחובר למכונת הנשמה . ...  אל הספר
תבונות