העם פרק ד : חיי 279 הגחלת 8 היעד המואר . ץ ואת חו כלפי הארת האש את הקרניים , ו השלהבות המרצדות ואת והיעד המואר הואאליו נושא היהודי את פניו בהשתרשו בעצמיותו , מי קצה הפני ה היא והיהודי . הנוצרי פניה בתנועת ההחצנה האופיינית לה אליו נושאת הנצרות יצוני קצה הח ה החותרת אל פונה אל החוץ בדרך מפולגת האחד , על גבולו של הכוכב עומדים כביכול אל שלהבותיה המרצדות ואל גחלת , אל תוך האש מביט השני ו , האחדות שבסופה האחדות הפשוטה . תיאור זה ממחיש שוב את הפילוג האופייני לנצרות , פילוג הנובע מכך שהקרניים תקיים בנפרד מתנתקות מהאור המקרין אותן ויוצאות כל אחת לכיוון אחר , בתהליך שמ גם מהאחדות שבסופו . כל עוד נמשכת דרך זו , האחדות היחידה האפשרית היא ההשתקעות הטוטלית של כל כנסייה בקרן שלה . שלוש הקרניים הבודדות בנצרות מהי משמעותו של תיאור זה לגבי העולם היהודי ? ים של בשלושה ניגוד . השלהבת מקפצת קפיצה משולשת : " כשלהבות מקפצות כאן נראות " חייה היוקדים הפנימה לעצמה את החיים המפולגים פילוג משולש של המכלל החיצון הופנם לתוככי ואדם , עולם , הכולל אלוהים , המכלל החיצון . ( 417 ' כוכב הגאולה , עמ ) כלתוך הניגודים שב 9...
אל הספר