הזנקה . רצתי לג'יפ הכוננות, הגעתי במהירות למטוס והמראתי למשימת ההנרה . תוך כדי טיסה כיוון אותי הבַּקר, בקול מאוד מתוח, למקום שבו צריך להטיל את נורי התאורה, באזור חברון . הוא לא הסביר לי מה מטרת ההנרה, אבל ביקש שאישאר עד כמה שאפשר מעל האזור . המשכתי להניר עד שנגמרו הנורים ונותרתי כמעט בלי דלק . טסתי בחזרה לבסיס . ואז, כמיטב המסורת וחוקי מרפי, מכשיר ההנחתה שאמור היה לסייע לי לנחות במזג האוויר הקשה לא עבד . התארגנתי איכשהו, נחתִּי בשלום ואמרתי לעצמי : איזה מזל שהייתי ערני למזג האוויר הקשה והחלפתי בכוננות את הטייס הצעיר וחסר הניסיון . נסעתי במהירות למרכז הפיקוד הבסיסי . מפקד הבסיס, משה מלניק, ומפקד הטייסת, עמוס ידלין ( לימים אלוף בצה"ל וראש אמ"ן ) , שניהם מפקדים מנוסים ולוחמים רציניים, היו שם . הם נראו מודאגים נורא . מתח גדול באוויר . שאלתי מה קורה . התברר שבסוף ההופעה עלתה עפרה חזה על מטוס ססנה שהטיס יואב מהטייסת שלנו, שאמור היה להחזיר אותה לתל אביב . תוך כדי הטיסה נותק הקשר עם המטוס והוא נעלם, ולא הגיע שום סימן ממכשירי הרדיו וההצלה שלו . הבנתי לאיזו משימה הוזנקתי כדי להטיל נורים . התחושה...
אל הספר