קראנו למקצוע תושב"ע . מקצוע זה עבר מן העולם בבתי הספר החילוניים של היום . לא אהבתי את המורה או את המקצוע . הוא היה נכנס לכיתה וקורא את השמות שלנו בקול רם כדי לבדוק נוכחות . בכל פעם שהיה מגיע לשם שלי הוא נהג לומר : "גם יהודייה וגם ישראלית . תגידי לאבא שלך שיחליף לך את השם הפרטי או את שם המשפחה" . וחלק מהילדים היו צוחקים, וכמובן שאני רציתי שתהיה לי לרגע יכולת של קוסם ושאוכל פשוט להיעלם . . . לאחר כעשור, אחרי שהכרתי את דובי ו"יצאנו" יחד ( כך קראו לזה בזמננו, היום קוראים לזה דייטינג ) כמה חודשים, הוא הציע לי נישואין במרפסת הקטנה שבגבעתיים . אהבתי אותו ושמחתי מאוד שאנחנו מתחתנים, אבל גם משום ששם משפחתו "דורי" היה שם קליל וקצר . שם זה נתן לי תחושת התחדשות ושינוי, וכמובן בחרתי לאמץ אותו מיד ולא לשמור על שם משפחתי הקודם . בהמשך, הודיתי לאלוהים על שדובי עִברֵת את שם משפחתו לפני שהחלטנו להתחתן, וכך הוריו לא יכלו להאשים אותי שבגללי הוא לא שומר על המורשת המשפחתית . אני כותבת את הסיפור, וכשדובי קורא את מה שכתבתי הוא מזכיר לי שכשהוא אמר לאביו שהוא רוצה לעברת את שם משפחתו, מאירסדורף, אביו הציע את השם...
אל הספר