בראשית היה אושוויץ

המלווה אותך בכל מה שאתה חווה "כאן" . כיצד אתה יכול להתקיים בשני מקומות במקביל ? זו רק אחת השאלות הבלתי - אפשריות שעמן מתמודדים בני הדור השני כל ימי חייהם . כדי להבין את הקשר שבין הרהורים אסוציאטיביים אלה לבין הדרך שהביאה אותי לחקר השואה, עלינו לשוב ממש להתחלה, הרבה לפני שהייתי גרגיר של מחשבה במוחו של מישהו, ואפילו לפני היות הנאצים . כש"שָׁם" היה עדיין "כאן" עבור בני משפחתנו באירופה, ואיש מהם לא דמיין את הקטסטרופה הממתינה להם מעבר לאופק שעמדה לשנות את מיקום ומסלול חייהם, ולבסוף גם את עצם קיומם . אז קחו את ידי ויחד נחזור אחורה בזמן . אחרי ככלות הכול, "הם" כבר אינם, ו"שם" אין כבר איש שיכול להזיק לנו . או שכן ? ילדות משחר ילדותי ליוותה אותי ההיסטוריה המשפחתית על כל צעד ושעל . היינו גם משפחה קצת יוצאת דופן, מה שהפך את סיפורי המשפחה למעניינים עוד יותר . סבתי מצד אמי גדלה בבית חסידי, פגשה את סבי הקומוניסט - אתאיסט, אלמן עם ארבעה בנים, התאהבה בו במבט ראשון והשניים נישאו כעבור שבועיים . בהיותנו שתי בנות הדור השני במשפחה ‑ הורי סבתי מתו מרעב בטרנסניסטריה ב - 1942 ‑ היה בינינו קשר מיוחד . אולם מא...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)