278 אפרת בן-זאב ועדנה לומסקי-פדר פעיל ושותף בעבודת הזיכרון למושא של הנצחה . זהו הרגע שבו ניתן לבסס את מעמדם של מתים נבחרים כגיבורי תרבות ( אוחנה ופייגה, 2010 ) . בעידן הנוכחי, שבו זירת התקשורת ממלאת תפקיד חשוב בעבודת ההנצחה, בחרנו לבחון את השיח שהתפתח עם מותו של גורי . נבקש להראות ששיח זה הדגיש את תפקידו של גורי כמגשר בין ערכי דור תש״ח לאלו של מה שניתן להגדיר כ״ישראליות מאוחרת״ . ההנצחה של גורי היא מקרה בוחן לשאלה תיאורטית רחבה יותר המבקשת לפענח את המנגנונים החברתיים המייצרים המשכיות תרבותית בין-דורית . אנו נטען כאן שאחד ממנגנוני גישור אלו הוא הנצחה של דמות מפתח, כמו גורי, שאותה מבססים כ״גיבור בין-דורי״ . דרך הגיבור בין-דורי מתקיים דיאלוג בין יחידות דוריות שונות, בין ערכים מכוננים מן העבר למציאות חברתית שהשתנתה, וכך נוצר אותו זיכרון מגשר . רקע תיאורטי במאמר הקלאסי ״הבעיה של דורות״ ( The Problem of Generations ) , קרל מנהיים הצביע על כך שאירועים אשר נחוו בנערות ובבגרות המוקדמת יוצרים תודעה דורית משותפת . תודעה דורית זו משפיעה על התפתחותן של יחידות דוריות נבדלות ( 1994 Mannheim, 1952 [ 1...
אל הספר