אוניברסיטת תל אביב

288 אודי אדיב מאמין עוד בהבסתו של המעמד הפריוויליגיוני, ובביטולו של האי – שוויון הכלכלי, כחזון אחרית הימים של מרקס . כאן ועכשיו, אני מאמין שמאז המהפכה הצרפתית, המאבק הוא על הגבלתו של האי – שוויון וכפיפותו לעיקרון של "הרצון הכללי" ושל טובת הכלל . במבחן בשיעור של דן נשר, "מבוא לפילוסופיה של הלשון", אני מסביר את טענתו של פיטר סטרוסון כנגד ראסל : "גם הלוגיקה הלשונית שלו איננה פותרת את הבעיה של ‘העדר הממשות' . מכיוון שהיא מייחסת ממשות למילים כשלעצמן קודם, ובנפרד לשימוש הלשוני שלהן ( Semantic Formal ) . רק האדם המשתמש הוא שמעניק להן משמעות, זאת אומרת הוראה, על ידי כך שהוא קושר את הפסוק לאובייקט" . בהערה על תשובתי, נשר ( או האסיסטנט שלו ) כותב לי : "התשובה הציגה את עיקר טיעוניו של סטרוסון, אך לא באופן ברור ומסודר דיו" . מהסמינריון על הגל עם יעקב פליישמן, אני זוכר רק את דבריו על מרכזיות מושג "החירות" אצל הגל, ועוד אמירת אגב שלו, שמניסיונו, הסטודנטים היחידים שמבינים את הגל היו חניכי המוסדות של ‘הקיבוץ הארצי' . מהחוג השני שלי, "היסטוריה של המזרח התיכון", זכורות לי לטובה בעיקר שתי העבודות הסמינרי...  אל הספר