המהפכה שלא הייתה 263 הבדואים מפתחת רפיח, והענישה הקולקטיבית במחנות הפליטים בעזה" . אחר כך, בזמן המשפט, אחד העיתונאים כתב עליי, כי "הוא נקב בשמות של גורודיש ואריק שרון ואפילו הצמיד להם כינוי גנאי : ‘נאצי'" . הפגנת המחאה הגדולה נגד מלחמת לבנון בעקבות הטבח בסברה ושתילה, בספטמבר ,1982 איששה את טענתי ביחס לשינויה של החברה הישראלית . אמרתי אז לחבריי בכלא, שההפגנה הזאת מעידה על עוצמת ההתנגדות הפנימית בתוך ישראל למלחמת לבנון, ושהשינוי הזה מחייב אותנו לשנות את הפרוגרמה שלנו למען הפיכתה של החברה הישראלית . מה שהשתנה אצלי עוד היה המחשבה על האוונגרד המהפכני, הפועל נגד הזרם, מתוך אמונה בצדקת דרכו . הבנתי אז, שאפשר גם לפעול אחרת, עם מחנה השמאל הישראלי יחד, ולא עוד נגדו ובנבדל ממנו . באותן השנים כבר ניתן היה לקיים אספות ודיונים פוליטיים בכלא, ובכל מוצאי שבת היינו מתאספים בחדר ,16 ונציגי הארגונים היו מציגים, כל אחד בתורו, את האסטרטגיה והטקטיקה של ארגונו . באחת האספות האלה, אני זוכר שאמרתי לפאדל, אחד הדוברים של ‘פת"ח', "אתה דורש מהיהודים שיכירו בזכויות הלאומיות שלך, אולם אתה מצידך אינך מכיר בזכויות הלא...
אל הספר