המהפכה שלא הייתה 177 תשלול ותגביל את חופש הגוף - את חופש הרוח משאירה היא בעינו, ואיש אינו רשאי לשוללו ולהגבילו" . בעקבות פסק הדין של חיים כהן, ועד סוף שנות ה – ,70 אכן הורשה לנו להכניס ספר אחד בחודש, אולם האפשרות היחידה הייתה דרך קצין החינוך של הכלא . בתחילת כל חודש היינו ממלאים טופס הזמנה עם שמות הספרים שביקשנו, ומוסרים אותו לקצין החינוך . בסוף החודש הוא היה מביא לאחדים מאיתנו ספר או שניים מכל רשימה הספרים הארוכה שהוגשה לו . התירוץ השגור שלו היה "לא מצאתי", אף שנוסף על שם הספר ושם הסופר, היינו מציינים גם את שם החנות שבה נמצא הספר . בסופו של דבר, מתישהו ב – ,1978 אפשרו לנו להכניס פעם בחודש ספר עם כריכה רכה בביקור, אולם, הספר צריך היה להיות בכריכה רכה, ומשום כך, לחלק מהספרים שהביאו לי צריך היה להסיר את הכריכה, וכך התפתחה בכלא תעשיית של כריכות ספרים . המשפחות בחוץ היו קורעות את הכריכה הקשה, ובכריכייה, שנפתחה באחד מבתי המלאכה שבכלא, כרכו האסירים את הספרים מחדש . עד היום נמצאים אצלי כתבי אפלטון בכריכה אדומה של הכלא . מאחר שמותר היה להכניס רק ספר אחד בחודש, אז לקראת הביקורים הייתי מבקש מלאה...
אל הספר