שירות המילואים

המהפכה שלא הייתה 59 לצד השני של המחסום . היו אז בבקעה גם כמה היתקלויות עם חוליות של פת"ח, שנהרגו בהן גם מפקדים בכירים של הצבא . אני זוכר מקרה אחד שהטלנו עוצר על איזה כפר קטן, בשעת בוקר מוקדמת . אנחנו הקפנו את הכפר, ואנשי השב"כ והסיירת דפקו בבעיטות ובכתות העוזים על דלתות הבתים, וריכזו את כל הגברים ליד קיר במרכז הכפר . אחרי שסיימתי את תקופת השירות בבקעה נסעתי לבקר את ארנון חברי, שלמד בירושלים . הוא גר אז בביתו של צבי לם, הפרופסור לחינוך, וסיפרתי לו את קורותיי ומשמע אוזניי בשירות המילואים . "מדוע לא דיווחת על כך לרמטכ"ל ? ! ", הוא שאל אותי . "לא חשבתי שזה ישנה משהו", השבתי לו . "שכן, זאת נראית לי מדיניות מכוונת של הצבא" . בשירות מילואים נוסף, כשנה אחר כך, הייתי כחודש במשטרת יריחו . בלילות שוב שכבנו במארבים על הירדן, ואת שעות היום הייתי מעביר בוויכוחים עם חבריי ליחידה . "ה'מחבלים' האלה", הייתי אומר להם, "הם בעיניי לוחמי חופש שנלחמים כנגדנו משום שכבשנו את ארצם" . הדברים שלי עוררו, בהכרח, את זעמם של כמה מהפטריוטים של היחידה, וכנראה גם את חשדם . בוקר אחד, לאחר שחזרנו מהמארב שמעתי את יעקב המוש...  אל הספר