8 . חוקי ישראל והכרזת העצמאות | 263 המדינה, כלומר לערך שאין עליון ממנו" . ערכיה הם "ערכים אשר האבות המייסדים הבטיחו להשתית עליהם את 550 המדינה . . . " השופט לוי, בדעת המיעוט שלו, טען כי ההכרזה היא יותר מאשר מקור לעקרונות לפרשנות רוח החוקים של ישראל ; היא המרכזית בהם . היא "ערך שאין עליון ממנו, ערכיה הם ערכים אשר האבות המייסדים הבטיחו להשתית עליהם את המדינה" . הבטחת השוויון שבהכרזה, מסביר לוי, מבוטאת גם בחוקי היסוד, ומשמעותה היא 551 שחוק האזרחות והכניסה לישראל אינו חוקתי . לא ייפלא כי תיקים הקשורים לשוויון ולזכויות, וחוקי היסוד הקובעים אותם, הפנו את המבט אל עקרונות ההכרזה . אך עקרונות ההכרזה הועלו גם בתיקים הקשורים לשאלות מנהליות או לשאלות הקשורות בחוקי היסוד . כמובן, הגבולות בין עניינים מנהליים לבין עניינים נורמטיביים אינם ברורים . כאשר בשנת ,2003 במעין שידור חוזר של תיק ירדור שהזכרנו לעיל, התבקש בית המשפט לקבוע אם המתמודד מטעם רשימת חד"ש-תע"ל, אחמד טיבי, נפסל בצדק מההתמודדות לכנסת . בית המשפט דן בעניין על בסיס חוק יסוד : הכנסת ( 1958 ) ורעיון הזכויות בהכרזה . ( במקרה זה, שלא כמו במקרה...
אל הספר