פרק שני - תוכנית הלימודים - זהות לאומית?

42 שער שני ( חאג'-יחיא ורודניצקי, 2018 ) . במקום זאת חשופים התלמידים בעיקר לנרטיב הציוני יהודי של היסטוריה זו, אשר מציג את האירועים שעברו ערבים פלסטינים לפני ואחרי קום המדינה אך ורק מתוך הפרספקטיבה הישראלית . דוגמה בולטת לכך היא שהתלמידים בכל בתי הספר בארץ — היהודים והערבים — אינם לומדים על הערבים שהתגוררו בארץ לפני 1948 ועל הגירוש שלהם מהבתים בכפרים שבהם התגוררו כאשר הוקמה מדינת ישראל . במקום זאת מוגדרת ארץ ישראל כמקום שהיה מיושב רק על ידי יהודים, והסכסוך הישראלי-ערבי מתואר לתלמידים כנובע רק מתקיפות שעשו מדינות ערב נגד המדינה — ללא כל פרובוקציה מצד הישראלים — ובכך מצדיקה את מעשי הישראלים נגד הערבים ( 2006 Abu - Saad, ) . הנרטיב הפלסטיני של ההיסטוריה של מדינת ישראל וסוגיות המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל אינם נכללים בתוכנית הלימודים, ומורים רבים חוששים להעלות אותם לדיון בבית הספר כדי לא לאבד את מקום עבודתם ( זרחוביץ, 2018 ) . תוכנית זו לא רק מחלישה את הזהות הערבית הפלסטינית, אלא אף מעניקה לגיטימציה להיותה של ישראל מדינה יהודית ( ולא מדינת כל אזרחיה או מדינה דמוקרטית ) וליחסי הרוב-מיעוט בתו...  אל הספר