310 תמיר הוד כשבועיים לאחר שנפתח המשפט . מדובר בשלב מוקדם בפרשה, ובו הוכחת זהותו של דמיאניוק כאיוון האיום נתפסה כעניין פרוצדורלי שיסתיים כעבור זמן קצר . מעטים הם הקולות שהטילו ספק בכך שדמיאניוק הוא הפושע האיום מטרבלינקה שהביא למותם של יותר מ- 800 אלף יהודים . נראה שחיים גורי ביטא בדבריו את רוח התקופה בכל הנוגע לפרשת דמיאניוק . גורי, כמו רבים אחרים בעת ההיא, טעה בשתי השערותיו . רוב החוקרים מסכימים שמשפט אייכמן הותיר חותם עצום על "שיח השואה" בחברה בישראל ואף השפיע על זהותה . תעיד על כך "נוכחותו" הרבה במחקרים היסטוריים שהתפרסמו בנושא כמו גם במקורות רב-תחומיים העוסקים במשפט . לעומת זאת, פרשת דמיאניוק נעלמה כמעט כליל מזיכרונו של הציבור בישראל . מספר מצומצם ביותר של ספרים ומאמרים נכתבו על הפרשה בעשרים וחמש השנים שעברו מאז הסתיימה . ייתכן שהביטוי הסמלי ביותר להבדל בין המשפטים נעוץ בעובדה שלאחר משפט אייכמן נותרה בתודעה הציבורית דמותו של התובע ( האוזנר ) , ואילו במשפט דמיאניוק נזכר בעיקר הסנגור ( שפטל ) . התובע במשפט אייכמן והסנגור במשפט דמיאניוק היו היחידים מבעלי התפקידים בשני 737 המשפטים שכתב...
אל הספר