476 מירית סידי ומיכל קרומר-נבו ומדגישה את המאבק במצבי חוסר שוויון כלכלי ; העבודה הסוציאלית הפמיניסטית, אשר מתבססת על תיאוריות פמיניסטיות ונאבקת למען שוויון מגדרי ; העבודה הסוציאלית הפוסט-מודרנית, אשר נשענת על תיאוריות פוסט-סטרוקטורליות ומדגישה את האופנים שבהם השיח המקצועי משקף ומקבע את אי-השוויון הכלכלי-חברתי ; והעבודה הסוציאלית האנטי-דכאנית או הרגישה לתרבות, אשר מושפעת מתיאוריות פוסט-קולוניאליות בהתנגדות למצבי חוסר שוויון על בסיס אתני וגזעי . בפועל הגבולות בין הגישות הללו מטושטשים במקרים רבים, והן נאבקות למען מטרות דומות ונוקטות כיווני עשייה דומים . למרות התפתחותה של כתיבה בעבודה סוציאלית בכל אחד מהזרמים, נשמעת ביקורת על מידת הישימות של עבודה סוציאלית ביקורתית בפרקטיקה הישירה . נדמה שברור יותר כיצד ייראה מאבק באי-שוויון ברמת המקרו, בשדה המדיניות או בזירה הקהילתית, אולם אי אפשר להסיק מהאסטרטגיות שפותחו בהקשרים אלו, כגון אסטרטגיות של חקיקה או של מחאה ציבורית, על הדרכים לעבודה ברמת המיקרו, כלומר בקשר ישיר עם משתמשי השירותים . כמו כן, לא ברור מה הקשר בין אסטרטגיות לשינוי בזירת המקרו ובין ...
אל הספר