פרקטיקות ביקורתיות בשדה החינוך ויישומן בבתי ספר דו־לשוניים בישראל

34 אסף משולם הפרשנות המרקסיסטית לבתי הספר תופסת אותם כמשקפים מערכת כוחות כלכליים הפועלים על פי "עקרון ההתאמה" ( 1976 Bowles and Gintis ) . כלומר מבנה בית הספר וארגונו תואמים את ארגון הסדר הכלכלי בחברה הקפיטליסטית, ובתי ספר עוסקים במיון תלמידים ובהכשרתם הסלקטיבית לשוק העבודה, מי כפועלים ומי כמנהלים, ובסוציאליזציה ש"מתאימה" למבנה ההייררכי של התעשייה המודרנית . תפיסה חד-ממדית זו אותגרה בשנות ה- 70 של המאה הקודמת בטענה שתיאוריות מעמדיות מספקות הסבר חלקי בלבד . זאת מכיוון שהן מתעלמות ממרכיב מהותי במערכת יחסי הכוח בין הקבוצות ההגמוניות בחברה לבין הקבוצות האחרות הכפופות להן ; ומרכיב זה הוא שליטה תרבותית . הוגים שונים תיארו את הדרך שבה שליטה תרבותית מאפשרת ליצור אי-שוויון חברתי . 1 על פי תיאוריות אלו, בתי הספר אינם רק מרחב להעברת ידע אלא גם מרחב ליצירת ידע . הידע הנוצר בהם משקף את תרבותן של הקבוצות ההגמוניות בחברה . בכך הוא תומך בשליטה התרבותית של קבוצות אלו ותורם לשימור מעמדן ולהעצמתן . זאת בלי לגרוע מקיומה של שליטה כלכלית . פיתוחים תיאורטיים אלו הצריכו התבוננות מחודשת בתוכניות הלימוד ובדרכי ...  אל הספר