מהסיפורים על שאול עולה בבירור שהוא האמין בה' ואין כל רמז לכך שעבד אלוהים זרים . אדרבה, הרושם הוא ששאול היה קנאי לה' ולמצוותיו, ובין היתר השמיד את האובות והידעונים . הדבר לא מנע ניסיונות למצוא חטאים אחרים . החטא הראשון, המתואר בפרק יג לספר שמואל, כבר תואר לעיל . הוא נעוץ בכך שלפני הקרב במכמש הקריב שאול את העולה לה' במו ידיו, לאחר שהמתין שבעה ימים לבואו של שמואל . בתגובה ניבא לו שמואל את קץ שלטונו . ואולם, ספק אם אפשר להאשים את שאול בפרשה זו, וקשה להתייחס למעשה, אפילו במושגי הימים ההם, כעבירה המצדיקה סילוק מהשלטון . יתר על כן, הקרב עצמו הסתיים בניצחון גדול לישראל, ועל פי ההיגיון התנ"כי, קשה להאמין שה' זעף על מעשהו של שאול, ועם זה זיכהו בניצחון כה מרשים . יוסף בן מתתיהו ( יוספוס פלביוס ) , שחי במאה הראשונה לספירה, כלומר כאלף שנה לאחר מאורעות אלה, מסביר בספרו קדמוניות היהודים, בסיום הספר השישי, שסופו של שאול בא לו מחמת שני חטאים אחרים : התעלמות מהחרם על העמלקים, וההרג וההרס של עיר הכוהנים נוב . עניין העלאת העולות במקומו של שמואל לא מוזכר בין הגורמים לאובדנו של שאול, אף שסיפור המעשה עצמו מס...
אל הספר