הַמֶּלֶךְ" ( שם, פסוקים 11 ‑ 12 ) . הפרשנות המסורתית גורסת כי הנביאים היו נביאי הבעל, שהתחזו לנביאי ה' כדי להשביע את רצונו של יהושפט מלך יהודה . ואולם, פירוש זה אינו עולה מהכתובים, שמהם משתמע כי הנביאים התנבאו בשם ה' . יהושפט לא הסתפק בנביאים אלה, אולי נטרד בשל סגנונם האחיד ואולי משום שנראו כעושי דברו של אחאב ולא כבעלי דעה עצמאית . לפיכך ביקש לשמוע נביא נוסף לה' . אחאב לא שש לרעיון . הוא הודה אמנם שישנו עוד נביא, מיכיהו בן ימלה, אך הוא ביטא את חששו מפניו במילים : "אֲנִי שְׂנֵאתִיו כִּי לֹא ‑ יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם ‑ רָע" ( מלכים א כב, 8 ) . ואולם, נוכח דרישת יהושפט מלך יהודה, זומן גם מיכיהו ונבואתו הלמה את ציפיותיו של אחאב . מיכיהו לא התייחס לתוצאות המלחמה עצמה . הוא התמקד באחאב מלך ישראל וניבא לו שגורלו ייחרץ במלחמה זו, וכי הוא ייפול ברמות הגלעד, ו"כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" ( שם, פסוק 17 ) . מיכיהו לא הסתפק בכך והתבטא בבוטות כנגד כל ארבע מאות נביאי השקר במילים : שְׁמַע דְּבַר יְהֹוָה רָאִיתִי אֶת יְהֹוָה יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צ...
אל הספר