מצדו אינו פונה לנאשמים במישרין . פעולה זאת עושים בני אדם, אלא שאין הם פועלים באופן עצמאי, לפי שיקול דעתם . עליהם לפנות לאל ולנהוג לפי הוראותיו . שלב זה בא על ביטויו בסיפורו של עכן בן כרמי, המתואר בפרוטרוט בפרק ז בספר יהושע . הפרק, המוקדש כולו לנושא זה, נפתח במשפט קצר שבו נאמר כי בני ישראל מעלו בחרם, כי המועל הוא עכן בן כרמי ולכן "וַיִּחַר ‑ אַף יְהֹוָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" . מעילה זו בחרם התרחשה בעת כיבוש יריחו, שהושלם זמן קצר קודם לכן . השלב הבא בתהליך ההתנחלות צריך היה להיות כיבוש עיר כנענית נוספת, היא העי . המשך הכתוב מספר על ניסיון לכבוש עיר זו, המתוארת כעיר קטנה וחלשה יחסית . הפעולה הסתיימה בכישלון, בני ישראל נחלו מפלה ונסו מהמקום . האבל שפקד את העם מתואר בדרמטיות : "וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל ‑ פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה . . . הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל ‑ רֹאשָׁם" ( יהושע ז, 6 ) . ה' מבהיר ליהושע את סיבת המפלה, דורש מבני ישראל להתקדש ומודיע להם כי "לֹא יֻכְלוּ בּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם, עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹ...
אל הספר