הנחש, המציע לחוה לאכול מפרי עץ הדעת . חוה חוששת לגורלה אם תעשה זאת, ומזכירה את דברי אלוהים שלפיהם "לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן" ( בראשית ג, 3 ) ( חוה מוסיפה איסור נגיעה בפרי, אלא שאלוהים לא אסר לגעת . האיסור היה על אכילה בלבד ) . ראוי לשים לב לכך שהצו האלוהי, הכולל אזהרת מוות, הופנה לאדם, ולפי המסופר, היה זה עוד לפני בריאתה של חוה . ואולם, מן הסתם סיפר לה אדם על האיסור, וההנחה היא שהאיסור חל גם עליה . אדם וחוה ( אלברכט דירר ) בבראשית פרק א ( "זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" ) הוא תיאור שוויוני בין בני הזוג, התואם את העמדה הפמיניסטית, בעוד שהתיאור בפרק ב מקנה עדיפות לגבר, שנברא תחילה, ואילו האישה לא נוצרה באופן עצמאי מהאדמה, אלא נבנתה מצלעו . אגדה נוספת בדבר בריאת האישה מובאת אצל לוי גינצבורג, אגדות היהודים ( תרגם וערך הרב מ' הכהן ) ( חלק א, טז ) , ולפיה האישה הראשונה שנתן האל לאדם היתה לילית ( אישה ‑ שֵׁדה ) "שלא קיבלה מרות" וטענה שהיא ואדם שווים . וכך הסתכסכו השניים, לילית ברחה, ואז הגיע תורה של חוה . לדיון מודרני בפער בין הגרסאות ראו מ' שלו, תנ"ך עכשיו ( 1...
אל הספר