הכביש המרכזי המוביל לבית הלבן, ואת שמה של הכיכר ממש מתחת לאפו, מעבר לגדר המקיפה את הבית הלבן, החליפה מ"כיכר לאפאייט" לכיכר "חיי שחורים נחשבים" . ההמונים קישטו את המבנים הסמוכים בכתובות ( גרפיטי ) וכרזות נגד הנשיא הגזען . פיו המקלל של הנשיא עלה אז על גדותיו . טראמפ, בצורה אופיינית, החליט לא לוותר על חגיגה המונית, ומצא דרך להתחכם : יועציו המשפטיים הסבירו לו כי הבית הלבן הוא נכס פדרלי, וכיוון שכך, חוקי העיר וושינגטון לא חלים עליו, וגם לא התקנות לשעת חירום שהוצאו כאשר החלה המגֵפה, על ידי ראשת העיר, הסוררת לטעמו . יומיים לפני הבחירות נשלחו מטעמו 400 הזמנות : הוא תכנן נשף ניצחון מלוּוֶה בחזיון אור ‑ קולי ענק, כיאה למי שהיה בטוח כי ימשיך לשאת את הכתר על ראשו ; בכניסה האחורית של הבית הלבן נפרקו משאיות ובהן ארגזי שמפניה, חביות של בירה ומארזים עם מִגְוָון של בקבוקי יין . עובדי האגף המערבי התבקשו להגיע לעבודה ביום הבחירות בבגדים חגיגיים, רצוי עם צבע אדום, צבעה של המפלגה הרפובליקנית . לאורך כל יום ההצבעה שידר טראמפ אופטימיות . הוא נשמע כמי ששינן לעצמו שאם ידבר על ניצחון, יחולל אווירה של ניצחון, הנ...
אל הספר